האם בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) בהאג עצמו יקבע שישראל ביצעה רצח עם בעזה, עד סוף 2027?

בתי משפט בין-לאומיים דנים כבר כשלוש שנים בטענה שישראל מבצעת רצח עם בעזה, וישראל דוחה את הטענה מכל וכל - נכון לספטמבר 2026 אף גורם שיפוטי לא קבע שישראל, כמדינה, או מי ממנהיגיה, אשמים ברצח עם. שני שווקי חיזוי חיצוניים נעקבים כאן: אחד רחב (כל בית משפט בין-לאומי - ה-ICJ, ה-ICC, או טריבונל אד-הוק של האו"ם - עד סוף 2027), ושני צר יותר וממוקד בבית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) עצמו בלבד, במסגרת תביעת דרום אפריקה, עד תחילת 2028. שני השווקים שקטים כרגע - אין מסחר חדש בשניהם כבר ימים.

בשוק הרחב (Polymarket) ההסתברות עומדת על כ-14.5%, על מחזור מסחר מצטבר של כ-99.6 אלף דולר, ללא מסחר נוסף כבר כ-40 שעות, אחרי תנודה אמיתית קודמת (12.5%-15.5% ב-13-14 בספטמבר 2026). בשוק הצר יותר, המופיע כאן לראשונה השבוע (Manifold - פלטפורמה שונה, הפועלת ב"מאנה" (Mana), מטבע מסחר וירטואלי-פנימי ולא כסף אמיתי כמו ב-Polymarket), ההסתברות עומדת על כ-21%, על מחזור פעילות מצטבר גדול יותר (כ-112 אלף יחידות) - אך הנתון העדכני ביותר הזמין ממנו הוא מ-10 בספטמבר 2026 - מאז לא נאספו נתוני מסחר טריים עבור שוק זה במסד הנתונים הנעקב כאן (בשונה מהשוק הרחב, שממשיך להתעדכן באופן שוטף), כך שלא ניתן לאשר אם המחיר אכן נותר יציב באמת או שפשוט חדל להתעדכן. חשוב להבהיר: מדובר בשתי שאלות שונות בפועל, לא כפילות - השאלה הרחבה בודקת קביעה של כל אחד משלושה גופים שיפוטיים אפשריים, ואילו הצרה בודקת רק את ה-ICJ עצמו. פער המחיר בין השתיים (21% מול 14.5%, למרות שהשאלה הצרה אמורה לכאורה להיות קשה יותר לא קלה יותר להתממש) עשוי לנבוע מהבדלי מוסכמות הכרעה בין הפלטפורמות - ב-Manifold ההכרעה תלויה בשיקול דעתו של יוצר השוק, גמישה יותר מהכללים הפורמליים והמפורטים של Polymarket - אך זהו הסבר אפשרי בלבד, לא עובדה מאושרת, ומוצג כאן כפער מידע פתוח.

התיק המרכזי הוא תביעה שהגישה דרום אפריקה ל-ICJ בדצמבר 2023, ולפיה ישראל מפרה את אמנת מניעת רצח העם בפעולותיה בעזה - הליך בין מדינה למדינה, לא נגד אנשים. בינואר 2024 הטיל בית הדין על ישראל צעדי ביניים (הבטחת סיוע הומניטרי ומניעת הסתה לרצח עם), אך לא הורה על הפסקת הלחימה כמבוקש. ישראל הגישה במרץ 2026 כתב הגנה בהיקף של יותר מ-1,300 עמודים, הטוען הן לחוסר סמכות של בית הדין והן לדחיית ההאשמות לגופן, ומציגה את פעולותיה כהגנה עצמית מול חמאס לאחר ה-7 באוקטובר; עורכת הדין גלית רג'ואן, מצוות ההגנה של ישראל, העריכה שהתביעה תידחה בסופו של דבר. בית הדין קבע ב-21 במאי 2026 שעל דרום אפריקה להגיש כתב תשובה עד נובמבר 2027, ורק לאחר מכן תגיש ישראל כתב תגובה משלה - ב-2029 - כך ששלב הטיעונים הכתובים לבדו נמשך אל תוך 2029, והדיון בעל-פה ופסק הדין הסופי טרם נקבעו לתאריך כלשהו. הערכות משפטנים חלוקות: הערכה שפורסמה באביב 2026 דיברה על אפשרות לפסק דין כבר בסוף 2027, ואילו ניתוח מאוחר יותר, המבוסס על לוח הזמנים הרשמי מ-21 במאי 2026, מעריך שפסק דין סופי צפוי רק בין סוף 2030 לאמצע 2031 - קרוב יותר לתקדים ההיסטורי הדומה היחיד, תביעת בוסניה נגד סרביה, שנמשכה 14 שנה (1993-2007).

בנפרד לגמרי מה-ICJ, בית הדין הפלילי הבין-לאומי (ICC) - שדן באחריות אישית של אנשים, לא של מדינה - הוציא בנובמבר 2024 צווי מעצר נגד ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון לשעבר גלנט. הצווים ניתנו על פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות - לא על רצח עם; לפי הדיווחים, תובע ה-ICC בחר שלא לכלול אשמת רצח עם נגדם.

willit מדווח מה העולם והשוק חושבים שיקרה — לא ייעוץ, לא המלצה, ולא קביעת תוצאה.